המערכת הוסטיבולרית ממוקמת באוזן הפנימית ומורכבת מ-3 תעלות חצי מעגליות ושני גופיפים המלאים בקריסטלים. המערכת הוסטיבולרית כוללת שני מערכות נוזלים שמופרדות בינהן על ידי ממברנה ולא מתערבבות בינהם: נוזל פרילימפטי הנמצא בחלל התעלות וחלל הגופיפים, ונוזל אנדולימפטי הנמצא בתוך התעלות ובתוך הגופיפים. כאשר מתבצעת תנועת ראש לכיוון אחד, מתבצעת תנועת נוזל אנדולמיפטי לצד הנגדי, תנועת הנוזל מניעה את השיערות (סיליה) הנמצאות בתעלות ובגופיפים ובכך מתקבל מידע שהתבצעה תנועת ראש. המידע מועבר למוח ושם מתבצעת התאמה עם מידע שהתקבל ממערכת הראיה ומהמערכת החושית. כאשר אין התאמה בין המערכות בעקבות ליקוי של אחת מהן יתכנו סימפטומים וסטיבולרים (סחרחורות, תחשות ערפול, ריחוף, חוסר שיווי משקל, קושי במיקוד מבט ועוד)
מהי מחלת מנייר?
באופן תקין מתקיים מאזן בין ייצור הנוזל האנדולימפטי לניקוז שלו, במחלת מנייר ישנו עודף של נוזל אנדולימפטי בעקבות ניקוז לקוי. עודף הנוזלים יוצר נפיחות של התעלות ולכן גורם לפעילות יתר של המערכת הוסטיבולרית באותו הצד, כלומר המוח יפרש זאת כאילו בוצעה תנועת ראש לאותו הצד, שבפועל לא בוצעה תנועת ראש. כיוון שהמערכת מעבירה מידע לקוי למוח, נוצר מצב של חוסר התאמה בין המערכות האחרות שמעבירות מידע למוח אודות תנועת הראש – מערכת הראיה והמערכת התחושתית ולכן ייתכנו סימפטומים וסטיבולריים. מחלת מנייר נפוצה בעיקר בגילאי 40-60 והיא המחלה הוסטיבולרית השניה בשכיחותה אחרי ורטיגו תנוחתי.
מהן הסיבות למחלת מנייר?
הסיבות למחלה נותרו לא ברורות אך יודעים שישנם גורמים תורמים כגון: גורמים גנטיים, גורמים סביבתיים (לדוגמה עישון), גורמים אנדוקרינולוגים, גורמים אוטואימיוניים, גורמי תזונה (תזונה עשירה במלח, קפאין, אלכוהול).
מה מרגישים?
התקפים של מחלת מנייר יכולים להיות קשים ולפגוע מאוד באיכות החיים, ההתקפים נמשכים בין 20 דקות ל-24 שעות ויכולים לכלול סחרחורות קשות, בחילות והקאות, תחושת חוסר יציבות, סימפטומים שמיעתיים כמו: ירידה בשמיעה, טנטון (מעין זמזום באוזן), שריקה, לחץ באוזן שהולך ועולה. תדירות ההתקפים משתנה בין אחד לשני כך שאחד יכול לחוות התקף אחת למספר ימים ואחר כאחת לחודש.
אבחנה של מחלת מנייר
אבחנה של מחלת מנייר נעשית על ידי אינטגרציה של מידע ממספר מקורות
- מהלך המחלה – על פי תיאור ההתקפים ומשכם, ההתנהלות בין התקפים. חייבים להיות סימפטומים שמיעתיים שמלווים את ההתקף הוסטיבולרי.
- ירידה בשמיעה בבדיקות שמיעה חוזרות – בין ההתקפים השמיעה תשתפר אך לא תחזור לקדמותה ולכן בטווח הארוך נראה ירידה בשמיעה בבדיקות שמיעה חוזרות (בעיקר בתדרים הנמוכים). גם שיווי המשקל ישתפר בין התקפים אך לא יחזור לקדמותו וייפגע עם השנים.
- בדיקות מעבדה – בבדיקות מעבדה וסטיבולריות VNG/ENG נראה ירידה בתפקוד האיבר הוסטיבולרי בצד אחד, כאשר בבדיקות חוזרות נראה ירידות נוספות ככל שהמחלה מתקדמת.
טיפול במחלת מנייר
- פיזיותרפיה וסטיבולרית – שיקום וסטיבולרי לא רלוונטי בזמן ההתקפים אך בין ההתקפים בהחלט יכול להועיל על ידי תרגילים לשיקום המערכת הוסטיבולרית ותרגילים לשיפור שיווי המשקל.
- דיאטת דלת מלח – אחד מהדברים שכן הוכחו הוא שיש קשר לאנשים שצורכים הרבה מלח ולכן ההמלצה היא דיאטה דלת מלח של פחות מ1200 מ"ג ביממה (שווה ערך לקצה כפית).
- הימנעות מטריגרים להתקפים כמו אלכוהול, קפאין, עישון.
- טיפול תומך לסימפטומים של המחלה כמו: אביזרי שמיעה, פיזיותרפיה לשיווי המשקל, הליכה בתמיכת אביזר עזר במידת הצורך.
- טיפול תרופתי – אמנם אין תרופה ספציפית למחלת מנייר אך ישנן תרופות מסוימות שיכולות להקל על התנהלות הסימפטומים כמו תרופות משתנות, תרופות המדכאות את המערכת הוסטיבולרית, זריקות סטרואידים ועוד. המלצה לטיפול תרופתי ניתנת על ידי רופא מומחה בלבד.
- טיפול ניתוחי – במקרים קיצוניים ישנן אופציות ניתוחיות כמו ניתוח להרחבת השק האנדולימפטי.